רכבת ההרים הנפשית של היזמות העסקית

יזמים מקבלים מעמד של גיבורים בתרבות שלנו.

מלמדים אותנו להעריץ את מארק צוקרברג או סטיב ג'ובס. אנחנו חוגגים את הצמיחה של טבע או waze. אבל אנחנו שוכחים שרבים מהיזמים האלו, לפני שהם עשו את זה בגדול, נאבקו ברגעים של חרדה משתקת וייאוש טוטאלי, כשלפעמים היה נדמה שכל מה שהם מנסים לעשות מתפורר.

רגשות כאלה עדיין בגדר טאבו בתרבות היזמות הישראלית. גורואים שיווקיים תמיד ממליצים לנו לזייף את זה: "fake it till you make it".

אנחנו רואים את היזמים המוצלחים האלו שכולנו אוהבים לדבר עליהם, אחרי שהם הצליחו, ובגדול. אנחנו לא רואים את מה שעבר עליהם בדרך לשם, את מי שניסה ועבד לא פחות קשה מהם ולא הצליח, ואת אלו שנפלו בגדול. אולי הם הרוב.

ג'ודי שרמן, ייסד את אתר המסחר הדיגיטלי Ecomom בתחילת 2009. האתר שלו היה הבטחה גדולה, הוא היה סטאר. דיברו על החברה שלו כעל Zappos החדשה. בתחילת 2013 הוא שם קץ לחייו. מותו זעזע את קהילת הסטארט-אפ.

המוות שלו הצית מחדש דיון על יזמות ובריאות נפש שהחל שנתיים קודם לכן, לאחר התאבדותו של איליה זיטומירסקי, בגיל 22, שהיה המייסד של רשת חברתית צומחת. בשנים שלאחר מכן שמענו עוד ועוד סיפורים דומים שהיוו רק את קצה הקרחון למה שבאמת קורה בקרביים של עולם היזמות.

בזמן האחרון, יותר יזמים החלו לדבר בגלוי על המאבקים הפנימיים שלהם. המאבקים הללו קשים מאוד, ודורשים מידה רבה של דיוק עצמי וחדות נפשית.

חלק מהקושי טמון בצורך התמידי של היזם להסתכל על העולם מ-2 נקודות מבט מנוגדות, בכל רגע נתון: נקודת המבט שלו כיזם, כמנהל העסק, כולל כל הצרכים הקיומיים שלו ושל העסק שהוא מפתח, ונקודת המבט של הלקוחות – נקודת מבט מהופכת לעתים קרובות.

הדיוק הזה מממקם את היזם בלולאה של 24 שעות ביממה סביב המטרות העסקיות שלו, סביב הערך שהוא רוצה לספק לעולם, סביב הצרכים השוטפים של העסק, בניסיון לשמור כל הזמן על איזון עם החיים שנשארו אי שם בחוץ, עם המשפחה, החברים, הצרכים האישיים, הרגשות והשפיות. המוח נכנס ללופ פראי של מחשבות וטרדות, בתקווה להגיע בסוף להצלחה הגדולה, אך עם אפשרות סבירה לחטוף התקף דכאון או חרדה.

במסע הארוך של היזמות מוכרחים לדעת היכן למצוא את הסנטר הפנימי. איך לאזן את החיים עצמם עם תהליך היזמות האינטנסיבי. יש דרכים לעשות את זה נכון, אפשר לקבל ליווי, יש אנשים שיהיו אתכם בתהליך, יש חברים, משפחה וסביבה תומכת שמאפשרת את זה, צריכים רק לדעת להשתמש בהם ולתת להם להיות שם בשבילכם.